<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק שני סימן ל"ב</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ודת ודין תפור בגידין, [לשון הפייט]. הלכה למשה מסיני הוא [שבת כ"ח ע"ב] ובגידי' טהורין. ובאילו הן הגולין [מכות י"א ע"א] פלוגת' דר' מאיר ור' יהוד' איכא למ"ד דמקיש ס"ת לתפילין ואיכא למ"ד דלא מקיש. פי' הר' אלע' ז"ל למה בגידין בעבור החוזק שיהא גוף חזק וחיזוק העולם בעבור ישראל.
[הדר תפילין היות אצולין] מין מותר בפי קדושים, [לשון הפייט]. כן נכון לכתוב ביוצרות מין, דהכי אית' בירושלמי [מגילה פ"א ה"ט] מינו מותר בפיך ולא ידעתי מאיזה טעם דרשו רבותינו תורת ה' על המין ולהכשיר עור נבילות וטריפות. פי' היות אצולין ומופרשין למצותו ומותר בפי קדושים שנ' למען תהיה תורת ה' בפיך ודרשו רבותינ' מן המותר בפיך שתפילין אין נכתבים על עור בהמה טמאה וה"ה לעור הבתים והרצועות בפ' במה מדליקין [שבת כ"ח ע"ב], ובפ' ח' שרצים [שם ק"ח ע"א] פריך אי הכי על עור נבילות וטריפות נמי לא יכתבו וכו'.
